נשים ואמנויות לחימה

מדוע אנחנו כמעט לא רואים נשים , בחורות ונערות בחוגי אמנויות לחימה  , ומדוע יש מעט מאוד קבוצות הגנה עצמית לנשים בארץ ?  , זו שאלה הטרידה אותי תקופה ממושכת ובעקבותיה חקרתי , בררתי , שאלתי והגעתי למסקנה.

הכל מתחיל בבסיסנו הגנטי , השורשים הקדמוניים שלנו , כן כן  , עוד מתקופת המערות בהן התפקידים היו ברורים מאוד בין הגברים לנשים , האנושות (הקדומה) חיה בקהילות מגנות ועוד היה כבוד לבני אדם (זוכרים , ממזמן). תפקיד הגברים היה לצוד , לספק מזון , כלכלה והגנה , כן תפקידו של הגבר היה להגן על אשתו ותפקיד אשתו היה לגדל את הילדים ולטפל בסביבת המגורים.

חלוקת תפקידים ברורה זו הוטמעה במרוצת הדורות ב"קוד הגנטי" שלנו והיא מתבטאת באופן ההתנהגות וההתנהלות שלנו , זו כנראה גם הסיבה שגברים יותר אגרסיביים מנשים ונשים יותר אסרטיביות מגברים.

הגנה עצמית ואימוני אמנויות לחימה נתפסות בקרב מרבית האנשים כספורט אלים ואגרסיבי ולכן הנשים , בשל האופי הבסיסי הטמון בהן מהעבר הקדום ,  נוטות להתרחק מתחום זה.

ההתייחסות לאמנויות לחימה כספורט אלים היא טעות בסיסית הנובעת מחוסר ידע והבנת משמעות אמנויות הלחימה ובעיקר אי הידיעה מה משמעות המילה לוחם ואמן לחימה.

אמנויות הלחימה שאנו מכירים היום הן תולדה של מציאות קשה בהיסטוריה האנושית אשר אילצה אזרחים לפתח דרכי הגנה עצמית והתגוננות כנגד תוקפים ולכן כבר בבסיס מטרת אמנויות הלחימה היא הגנה עצמית ולא התקפה. כמובן שלא כל אמנויות הלחימה נוצרו להגנה עצמית בלבד אלא להתקפה אך במרוצת השנים עברו שינוי מהותי באופיין.

אם תשאלו כל מורה,  מאמן ומדריך הגנה עצמית ואמנויות לחימה מה המסר העיקרי שהוא מעביר לתלמידים , תקבלו תשובה אחידה. הימנעות מהתנהגות אלימה וכבוד בין בני אדם. ממש לפי המשפט "ואהבת לרעך כמוך..." כך שהמסקנה המתבקשת היא שהדעה הקדומה על אמנויות הלחימה לא נוצרה ממסר לא ברור של אנשי הלחימה , מה שהוביל אותי לחיפוש נוסף – אם לא אנשי הלחימה אשמים , אז מי כן ? כבר בתחילת החיפוש היה לי חשוד עיקרי ולכן הלכתי לספריית ה DVD שלי ומייד מצאתי את האשמה , והאשמה היא תעשיית הסרטים העולמית . כן כן... בדקתי את מרבית הסרטים ,סרטי פעולה , סרטי לחימה ותמיד מוצגים הלוחמים כבריונים מחרחרי מלחמה (אפילו בקראטה קיד ... חוץ מהזקן הנחמד). לצערי כמעט אין סרטים המציגים את אמן הלחימה ואמנויות הלחימה באור הנכון והאמיתי וכך מושרשת ומונצחת הסטיגמה , אמנויות לחימה = אלימות.

בנוסף להצגה מוטעית של אמנויות הלחימה  , חסרות גיבורות , לוחמות המהוות דוגמה אישית ומודל לחיקוי עבור הבנות. גברים לא חסר החל מברוס לי ועד סטיבן סיגל וחברים... אבל נשים ? אין !

דוגמה להשפעה חיובית של שחקניות ודמויות על מהלך חיינו ודרכי התנהלותנו אני מביא בסרט בכיכובה של דמי מור , "גי.אי גיין" , העוסק בבחורה שמתגייס לכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב וכנגד כל הסיכויים מצליחה ואף מצטיינת.... ועכשיו החומה נפלה וצבא ההגנה לישראל ומשמר הגבול מקבלים לשורותיהם לוחמות רבות אשר רוצות להיות "קרביות" ולוחמות .

חשבתי שאשמח לאחר שאמצא את האשם (כמו בלש שפיצח תעלומה) אבל אינני שמח כלל , לצערי העובדה שאני יודע מי אשם לא משנה דבר משום שמידת ההשפעה שלי על תעשיית הסרטים אפסית ואינני דון קישוט שנלחם בתחנות רוח , אך אנסה להשפיע ולשנות את המציאות בדרך אחרת , דרך של חשיפה והגברת מודעות.

אם כל תלמיד יביא חברה לאימון התנסות וינסה להסביר לה את החשיבות בלמידת הגנה עצמית ובעיקר הגנה עצמית לנשים (וגם ייתן לה לקרוא את המאמר הזה) אני מאמין שלאט לאט החומות ישברו ונראה יותר ויותר בנות מתאמנות באמנויות לחימה ולומדות הגנה עצמית.

המאמר נכתב ע"י מתן בוכנר , חגורה שחורה דאן 2 – מדריך מוסמך לשיטות קרב מגע וקרב מגן ישראלי ע"י בית הספר למאמנים במכון וינגייט.